לא יאמן כמה השפה משפיעה על היכולת לקבל החלטות עסקיות מהותיות
אתמול השתתפנו בדיון בנושא בחירה ורכישת מערכת ERP אצל לקוח שאנו מלווים
עם המנכ"ל/בעלים, סמנכ"ל הכספים ויועץ מקצועי חיצוני לנושא.
סמנכ"ל הכספים פותח את הדיון "הגענו לשלב בו אנחנו צריכים לעלות מדרגה, להטמיע נהלים ותהליכי עבודה סגורים, לכווץ את מרחב הבחירה וקבלת ההחלטות של מנהלים ועובדים בחברה
ולכן נדרשת מערכת שתוכל לאכוף זאת".
ברגע שהמנכ"ל שמע את דבריו לכווץ ולהגביל את מרחב קבלת ההחלטות התרעם והביעה את התנגדותו הנחרצת.
"אצלנו בחברה לא מכווצים ולא מגבילים ואיני מתכוון להגיע לשם!".
לא אלאה אתכם בכל הדיון המיותר שהתפתח מכאן והלאה.
רק אומר שאם הסמנכ"ל היה בוחר את מילותיו אחרת …אז..
לסיכום: לשניהם כוונות טובות, רצון לקדם את החברה ולעלות מדרגה המנכ"ל שהוא Free spirit, מלא יצירתיות ופועל ללא גבולות (סגנון מקדם משמתי) לא יכול לעכל מחשבה של כיווץ והגבלה.
בעוד שהסמנכ"ל מאוד מסודר, מתודולוגי וענייני (סגנון מנתח משמתי)
רואה לנגד עיניו את מצב החברה ומעוניין לייצר גבולות וסדר.
אם היה משכיל לבחור את מילותיו ולפנות בשפה הנגישה למנכ"ל ותואמת את סגנון התקשורת שלו היה משיג תוצאה אחרת לגמרי.
לדוגמא: החברה בתנופה וצמיחה, כמות הפרויקטים והפעילות גדלה ומתרחבת ועל מנת לתמוך בכך נדרשת מערכת מחשוב ונהלים המאפשרים מצד אחד התרחבות, שמירה על היצירתיות והמעוף ומאידך מסגרת המאפשרת בקרה וניהול.
זה כבר היה נשמע אחרת ומייצר תוצאה רצויה בדיון.